פטריית השיטאקי, או בשמה המדעי Lentinula edodes, היא פטריית מאכל שמקורה במזרח אסיה. היא נכללת במאכלים אסייתים רבים וברפואה המסורתית מייחסים לה תכונות ריפוי. קיימות שיטות שונות לגידול פטריית השיטאקי ונפרט אותן כאן.

פטריות שיטאקי

העצים המועדפים לגידול פטריות שיטאקי הם: אלון לבן ואדום, ערמון, אלה לבנה, צפצפה (Aspen, Poplerä ), היביסקוס, אשור, לבנה, Sweetgum (Liquidambar) ופקאן, אך קיימת הסכמה כללית שהפטריות גדלות בצורה הטובה ביותר על אלונים.

יש לחתוך את העצים בעודם חיים כשהם ללא כל ריקבון, במהלך עונת החורף או עונת התרדמה שלהם. זוהי התקופה בה העץ מכיל את כמות הפחמימות המקסימלית.

על קוטר בול העץ להיות בין 7.5 ל-15 ס"מ. יש לחתוך את העץ באורך של בין 91 ס"מ למטר וחצי. במהלך חיתוך העץ, חשוב שלא לפגוע בקליפת הגזע החיצונית. אורך בול העץ אינו קריטי ויש לבחור אותו בהתאם לנוחות, אך קוטר בול העץ חשוב יותר. בול עץ שקוטרו  נמוך מ-7.5 ס"מ עלול להתייבש מהר מאוד. בולי עץ קטנים יותר יפיקו פטריות מהר יותר, אך הם גם ייטו להירקב מהר יותר. בולי עץ שקוטרם גדול יותר מ-15 ס"מ יפיקו יותר פטריות למשך פרק זמן ארוך יותר, אך יהיה צורך לבצע יותר הרכבות בכדי לפצות על הקוטר הגדול. בנוסף, לוקח להם פרק זמן ארוך יותר כדי להפיק את היבול הראשון, וקיים סיכוי גדול יותר שהם יזדהמו.

קיימות המלצות רבות לגבי אחסון בולי העץ ושימורם. באופן כללי, אם לא מתכננים לבצע את ההרכבה מיד לאחר גדיעת העץ, יש לשמור את העץ במצבו השלם עד זמן ההרכבה. ניתן לשמור את העצים למשך חודש עד חודשיים. עם זאת, מגדלים רבים מבצעים את ההרכבה מיד לאחר חיתוך בולי העץ על מנת לשמור על רמה אופטימלית של לחות בגזע. באופן כללי תבוצע ההרכבה עד שבועיים לאחר גדיעת העץ.

מגדלים משתמשים בשיטת הרכבה שבה מחדירים אטמי עץ או נסורת המכילים פטריה פעילה. שיטה זאת מכונה Spawn. קיימים זנים רבים של פטריות שיטאקי וניתן לסווג אותם כזנים המתאימים למזג אוויר קר, חם או שילוב של השניים בהתאם לזמן הפקת הפטריה.

בזמן הרכבת הפטריה מומלץ לקנות ולהשתמש בשני זני פטריה לפחות. מומלץ להתנסות עם כמה סוגי פטריות מכמה ספקים שונים. ניתן לצפות ליבול הראשון בין שישה ל-18 חודשים לאחר ההרכבה.

בחודשיים הראשונים לאחר ההרכבה יש לשמור את בולי העץ צמודים אחד לשני על מנת לשמר רמת לחות גבוהה. פטריית השיטאקי גדלה בצורה האופטימלית כשהעץ מכיל לפחות 35-45% אחוזי לחות. יש לוודא שהלחות לא צונחת אל מתחת ל-35% ולא עולה מעל 60%. כשרמת הלחות צונחת. יש לטבול את בול העץ במים או להשקות אותו בצורה רציפה במשך 48 שעות. לאחר ההרטבה, יש לוודא שקיימת זרימת אוויר טובה באיזור העץ על מנת שקליפת הגזע החיצונית תתייבש ולא תזדהם. המצב האופטימלי הוא שקליפתו החיצונית של הגזע יבשה ופנים הגזע לח.

פטריות השיטאקי מסוגלות לגדול בתנאים של בין 4-32 מעלות צלזיוס, אך הן גדלות בצורה אידיאלית בין הטמפרטורות 22-25 מעלות צלזיוס.

שמירת בולי העץ תחת חיפוי עצים או רשת צל שמסוגלים לספק 60 עד 70 אחוזי צל תאפשר לבולי העץ לשמר את רמת הלחות שלהם ובאותו הזמן לא להתחמם יתר על המידה. אם בולי העץ מתחממים יותר מדי או מתייבשים, הדבר עלול לגרום למותה של פטריית השיטאקי. שיטות אחסון נפוצות הן שיטת ה-X ושיטת השתי והערב. ניתן לאחסן את העצים במדרון בשיטת ההישענות. יש לבדוק את בולי העץ באופן קבוע, ולסובב או לסדרם מחדש על מנת לשמור על חלוקה שווה של לחות. ניתן לנטר את אחוזי הלחות בבולי העץ באמצעות שימוש במספר בולי עץ שמשקלם בעודם יבשים ידוע, ושקילתם באופן קבוע על מנת לקבוע את אחוזי הלחות שהם מכילים.

פטריית השיטאקי תיתן פרי באופן טבעי כשהיא נמצאת בסביבה ממוזגת ולחה למשך זמן ממושך. נתינת הפרי לרוב תתרחש כשבועיים לאחר גשם טבעי. ניתן ליצור באופן מלאכותי את נתינת הפירות באמצעות השריית בולי העץ במים קרירים למשך יום עד שלושה ימים. זמן ההשריה משתנה בהתאם לאקלים. ככלל אצבע, ככל שהפרש הטמפרטורות בין המים לאוויר גדול יותר, כך נדרש זמן השריה קצר יותר. זמן ההשריה תלוי גם בזן הפטריה, כך שמומלץ לבדוק עם הספק. הפטריות יופיעו בדרך כלל בתקופת האביב והסתיו, אך ניתן להאריך את תקופה זו עד החורף אם מאחסנים את בולי העץ תחת קורת גג.על האיזור בו יופיעו סופו של דבר הפטריות להיות חשוף קצת יותר לשמש ולאוויר משאר בול העץ, אך עדיין מוגן מפני רוחות ושמש ישירה. לאחר שבולי העץ החלו לתת פירות הם בדרך כלל יפיקו פטריות פעם אחת עד כמה פעמים בשנה למשך עד שש שנים. ניתן גם להפיק פטריות שיטאקי בתנאי חממה.